פסק-דין בתיק ת"א 10524-10-10

בפניי תביעת התובעת בגין תשלומים המגיעים לה לטענתה מהנתבעת בגין עמלה ומניעת רווח.

רקע

1.      התובעת (להלן גם: " מ.ג.ע.ר") הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בארגון, תפעול וניהול מערכות מוניציפאליות בנושא ארנונה, מים, היטלים, אגרות ומסים ברשויות מקומיות.

2.      הנתבעת (להלן גם: " העירייה") הינה רשות מקומית.

3.      ביום 24.9.2000 נקשרו התובעת והנתבעת בהסכם להזמנת שירותי גבייה בהתאם למכרז לאספקת שירותי גבייה (להלן: " ההסכם").

תמצית טענות התובעת

4.      התובעת ביצעה עבור הנתבעת את השירותים הנדרשים בהתאם לתנאי ההסכם כשהתמורה המשולמת לה בגין הגבייה אמורה להיות באחוזים מסך הגבייה בפועל. 
הנתבעת דחתה את התשלומים לתובעת בתירוצים שונים.       
בגין חובה של הנתבעת לתובעת בסך של 1,962,494 ש"ח הגישה התובעת לבית משפט השלום בתל אביב תביעה קודמת נגד הנתבעת (ת.א. 10188/2003) (להלן: " התביעה הקודמת").        
במסגרת התביעה הקודמת הגיעו הצדדים להסכמה להסדרת המחלוקת ביניהם בהתאם לתנאים שנקבעו במסמך שכותרתו "תוספת להסכם גביה" (להלן: " התוספת להסכם"), אשר הוגש לבית משפט השלום וניתן לו תוקף של פסק דין.

5.      הנתבעת לא עמדה בתנאי התוספת להסכם ולאחר משא ומתן בין השתיים נחתם ביום 27.9.2005 הסכם גביה חדש, במסגרתו התחייבה הנתבעת להסדיר את חוב העבר ונקבעו תנאים לתשלום השוטף תוך שהתובעת הסכימה לתת הנחה משמעותית לנתבעת בגין חובות העבר (להלן: " הסכם הגבייה", סומן כ - ת/8). גם הסכם הגביה לא כובד על ידי הנתבעת.
למרות הסכמת הצדדים כי ההסכם ביניהן יימשך עד ליום 27.9.2010, החליטה הנתבעת לצאת במכרז פומבי למתן שירותי גביה החל מחודש ינואר 2010 תוך הפרה בוטה של ההסכם ביניהן בגינה הגישה התובעת עתירה מנהלית (עת"מ (מחוזי - ת"א) 4813-01-10) (להלן: " העתירה המנהלית") ובקשה לצו מניעה זמני.      
הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה על ידי בית המשפט ובהמשך, לאור בקשת התובעת, נדחתה גם העתירה המינהלית.

6.      על הנתבעת לשלם לתובעת הן את התשלומים עבור עמלה - הנובעים מהחוב שנוצר כלפיה בגין התקופה בה עבדה בשירות הנתבעת בסך של 4,272,741 ש"ח והן את התשלומים המגיעים לה בגין מניעת רווח בסך של 626,400 ש"ח עבור התקופה בה היה על התובעת לעבוד במסגרת הנתבעת והאחרונה לא אפשרה לה זאת לאור הפרת הסכם הגביה.

7.      במענה לטענות הנתבעת, טענה התובעת, כי העבודה בשירות הנתבעת התבררה כבעייתית - מדובר היה במערכת לחצים קשה, הפעלת איומים כולל איומים בחיי אדם, "הכתבות מגבוה" של זהות עובדים ודרך התנהלות עימם, זהות עלומה של עורכי דין המטפלים בגביה, אופי עבודה רשלני, נהלים בעייתיים ואלימות פיזית קשה, כולל ירי. דרך התנהלות העירייה מנעה רווח כבד מהתובעת ואילצה אותה לבזבז כספים רבים ושעות עבודה יקרות ולהוציא הוצאות כבדות.

8.      ביחס לטענת הנתבעת בדבר גניבת הקופה הציבורית, אי סדרים ומעילות - טענה התובעת כי, הנתבעת הכתיבה לתובעת את זהות העובדים במחלקת הגביה ואת דרך ההתנהלות עימם. בין היתר, מדובר על התנהלות שני עובדים שהועסקו על ידי התובעת וזהותם הוכתבה על ידי העירייה ובגין התנהלותם הגישה התובעת נגדם תלונות במשטרה והם פוטרו מעבודתם.

 עובדת העירייה ששימשה כקופאית המחלקה, פוטרה מעבודתה על ידי העירייה לאור חשדות לאי סדרים בניהול הקופה ולשיתוף פעולה בינה לבין אותם עובדים. גם לאחר פיטורי אחד העובדים, הוכה ראש העיר כדי לאלצו להורות לתובעת להשיב לעבודה את אותו עובד.

9.      הנתבעת פעלה כדי לחבל במאמצי התובעת בהטמעת תהליכי עבודה נאותים - כך, עובדי הנתבעת חדרו באישון לילה למחשבי הנתבעת וביצעו הנחות שלא כדין תוך אישור "פתיחת הרשאה" למי שאינו מורשה לכך בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים.

התובעת גילתה את אירועי אותו "ליל הנחות" ודאגה לדווח על כך והגישה בסופו של דבר תלונות במשטרה.